אם יש בידכם המחאה או שטר שזמן פירעונם חלף והם לא כובדו, באפשרותכם להגיש אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. עם זאת, במקרים מסוימים רשאי החייב שנפתח נגדו תיק להגיש התנגדות לביצוע השטר.

באילו נסיבות ניתן להגיש התנגדות לביצוע שטר?

  • במקרים בהם החייב לא קיבל את התמורה שהיה אמור לקבל מהזוכה, כמו שירות שלא ניתן לחייב או מוצר שלא סופק על ידי הזוכה.
  • במקרים בהם על גבי השטר מופיעה חתימה מזויפת שאינה של החייב.
  • במקרים בהם השטר נגנב.
  • בהיעדר חתימה של החייב על גבי השטר.
  • במקרים בהם סחירותו של השטר אינה מוגבלת, וניתן להסב אותו לגורם נוסף על ידי חתימה בגג השטר, כלומר, שהשטר אינו למוטב בלבד, וניתן להעבירו על ידי הוספת חתימה/ חותמת בצידו האחורי.
  • במקרים שבהם נעשה קיזוז.
  • במקרים בהם הוגש לביצוע שטר משכנתה, טרם חלפו 6 חודשים ממועד היווצרות החוב.
  • במקרים בהם ניתן שטר לביטחון בלבד, ובעל השטר עמד בכל התנאים הדרושים על מנת שלא להפוך אותו מצ'ק ביטחון לצ'ק רגיל.

איך מגישים בקשת התנגדות לביצוע שטר?

את הבקשה ניתן להגיש ל- 2 לשכות:

  1. הלשכה שבה הוגשה הבקשה לביצוע השטר על ידי הזוכה.
  2. הלשכה הסמוכה לבית המשפט שלו הסמכות המקומית לדון בתביעה מסוג זה.

את הבקשה יש להגיש ב- 2 עותקים על גבי טופס 218- טופס נלווה לבקשת התנגדות לביצוע שטר או תובענה, ובו בסעיף 3, המציין התנגדות לביצוע שטר, יש לסמן בקשת התנגדות- בקשה מספר 105.

בבקשה יש לפרט את פרטי הזוכה ואת פרטי החייב- שמם וכתובת מגוריהם, מספר התיק של החייב בהוצאה לפועל, הסיבות להתנגדותו לביצוע השטר והסכום שלגביו הוא מבקש להתנגד.

באפשרותו של החייב להתנגד לכל הסכום או לחלקו. הוא מחויב לציין את הסכום שלו הוא מבקש להתנגד, ועליו לצרף נימוקים מתאימים לכך.

פרט לכך, יש לצרף מסמכים נוספים לבקשה, ביניהם צילום תעודת זהות, תצהיר שנחתם בפני שופט/ עורך דין/ רשם/ עובד בית משפט לצורך אימות עובדות, העתקים מכל מסמך שעליו מסתמכת ההתנגדות והעתקים מכתב ההתנגדות עצמו, עותק של הבקשה לביצוע וייפוי כוח (רק במקרה שהחייב מיוצג על ידי עורך דין).

על מנת לחסוך בזמן ובטרחה, ניתן לכתוב בכתב ההתנגדות שכל הנימוקים לה מופיעים בתצהיר המתנגד, שכן אין צורך לציין אותם שוב אם הם עולים מהמסמכים.

יש להגיש את הבקשה לא יאוחר מ- 30 יום מהיום שבו הומצאה לחייב אזהרה, אלא אם מצורפות לבקשה הזו גם בקשה להארכת מועד להתנגדות ובקשה לעיכוב הליכים יחד עם תצהיר שמפרט את הסיבות לעיכוב הגשת הבקשה. חייב שהגיש בקשתו תוך 30 יום זכאי אוטומטית לעיכוב ההליכים נגדו ללא הגשת בקשה זו.

גם אם נדרשה מהחייב התייצבות בלשכת ההוצאה לפועל לצורך חקירת יכולת, אם הגיש בקשת התנגדות לביצוע שטר שאושרה, הוא פטור מחקירה זו, ולא נחשב כמי שמשתמט מתשלום החוב. במידה והתנגדותו לביצוע השטר תידחה, יחויב לפרוע את החוב או להתייצב לחקירת יכולת תוך 21 יום לכל היותר.

החלטת בית המשפט והשלכותיה

במידה ובקשת ההתנגדות הוגשה תוך 30 יום, היא תעבור לדיון בבית המשפט, שיחליט האם לתת לחייב רשות להתגונן, ואילו במקרים בהם הוגשה בקשה לאחר 30 יום ויותר, ימשיכו להתקיים כסדרם הליכים נגד החייב, כולל עיקולים, הגבלות, צווי הבאה ומאסר, אלא אם בית המשפט נעתר לבקשה לעיכוב הליכים, אז ידון בבקשה כאילו הוגשה במועד.

במקרים בהם בית המשפט מקבל את התנגדות החייב לביצוע השטר, הוא מחויב להודיע על החלטת בית הדין ללשכת ההוצאה לפועל תוך 14 יום לכל היותר לצורך סגירת התיק נגדו. במידה והתיק לא נסגר, באפשרות החייב להגיש בקשה לסגירת תיק.

בין שנתן לחייב את הרשות להתגונן או לא, במקרים בהם בית המשפט אינו מקבל את ההתנגדות לביצוע השטר, החייב מחויב להודיע על החלטת בית הדין ללשכת ההוצאה לפועל תוך 14 יום לכל היותר, על מנת שזו תמשיך בהליכים בהתאם להחלטה שהתקבלה.

החייב רשאי להגיש ערעור על החלטת בית המשפט, אך במקרים אלו מומלץ לקבל ייעוץ משפטי או להיות מיוצג על ידי עורך דין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *