חקירת יכולת בהוצאה לפועל

על מנת לברר את מצבו הפיננסי של חייב בתיק בהוצאה לפועל ואת מידת היכולת שלו לשלם את חובותיו לזוכים, רשם ההוצאה לפועל מבצע חקירת יכולת, שבמסגרתה הוא בוחן את מקורות ההכנסה של החייב, את גובה ההכנסה שלו, גובה החובות שלו, כמות ההוצאות שלו, שווי נכסיו ואת היציאות והכניסות שלו לארץ.

בתום חקירת היכולת יכול רשם ההוצאה לפועל לקבוע האם החייב מסוגל לשלם את החוב שלו, ובהתאם לכך לקבוע את גובה התשלומים ואופן פריסתם עד לכיסוי החוב.

במקרים בהם החייב טוען שאינו יכול להחזיר את חובותיו בהתאם לצו התשלומים שקבע הרשם, הוא רשאי לקבוע הסדר בין החייב לזוכה.

פרט לרשם ההוצאה לפועל, גם החייב או הזוכה רשאים ליזום חקירת יכולת.

חקירת יכולת ביוזמת הזוכה

הזוכה רשאי לדרוש חקירת יכולת של החייב באחד מ- 2 המקרים הבאים:

  • על מנת להוכיח כי יש ביכולתו של החייב לפרוע את החוב.
  • במידה ובוצעה חקירת יכולת לחייב ללא נוכחותו של הזוכה, הוא רשאי לדרוש חקירה נוספת בנוכחותו.

חקירת יכולת ביוזמת החייב

חייב בתיק בהוצאה לפועל שלא משלם את חובו נדרש להגיע לחקירת יכולת במסגרת האזהרה שנשלחת לביתו, בה מצויין פרק הזמן שעומד לרשותו כדי להתייצב לחקירה.

באפשרותו של החייב לבקש מרשם ההוצאה לפועל לפרוס את חובו לתשלומים. הרשם רשאי להיענות לבקשה זו או לזמן את החייב לחקירת יכולת.

חייב שאינו מתייצב לחקירת היכולת ולא פורע את החוב נחשב למשתמט מתשלום חובותיו, והרשם רשאי להטיל עליו הגבלות. ההתראה על ההגבלות שנקבעות לחייב נשלחת אליו בדואר, ומיום שליחתה עומדים לרשות החייב 30 יום, בהם הוא רשאי להגיש בקשה לחקירת יכולת.

כיצד מתבצעת חקירת יכולת?

ניתן לבצע את חקירת היכולת בפומבי או בדלתיים סגורות. מפאת הרצון לשמור על כבודו ופרטיותו של החייב, נהוג לבצע את חקירת היכולת בדלתיים סגורות.

חקירת היכולת יכולה להתבסס על תצהיר ושאלון שהחייב ממלא ללא נוכחותו של הזוכה, אך הזוכה רשאי לערער על החלטה שתתקבל באופן זה, מה שיגרור חקירת יכולת נוספת בנוכחות הזוכה. במידה והחייב בוחר למלא תצהיר ושאלון, עליו לחתום גם על כתב ויתור על סודיות ולצרף מסמכים נוספים שנדרשים במסגרת השאלון.

במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל והחייב נמצאים בשתי לשכות הוצאה לפועל שונות, ובתנאי שהחייב מסכים, ניתן לערוך את חקירת היכולת באמצעות היוועדות חזותית, כך שיוכלו לראות ולשמוע את הנעשה והנאמר באופן גלוי וברור. במסגרת הוועדה החזותית יכולים לקחת חלק גם עורך דינו של החייב, הזוכה ועורך דינו של הזוכה, שיימצאו באחת מ- 2 הלשכות בהן נמצאים החייב והרשם.

על מנת לקבל החלטה בגין יכולתו של החייב לפרוע את החוב, רשם ההוצאה לפועל רשאי לזמן לחקירה עדים לצורך מתן עדות ו/ או הגשת מסמכים, ואף לאכוף את התייצבותם לחקירה.

אילו הגבלות רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על חייב המשתמט מתשלום חובותיו?

  • הגבלה על קבלה, החזקה או הארכת תוקף של דרכון ישראלי או תעודת מעבר.
  • עיכוב יציאה של החייב מהארץ, אלא אם היא נחוצה מטעמי בריאות ופיקוח נפש של החייב או של בן משפחה שתלוי בו.
  • הגבלה כלקוח מוגבל מאוד- במידה ונתן צ'קים ללא כיסוי, לא יוכל לבצע פעולות שונות לצורך ניהול חשבון בנק כמו פתיחת חשבון, תשלום בצ'קים וכו'.
  • הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב על כל סוגיהם, פרט להטענה של כספי גמלאות של המוסד לביטוח לאומי, ובתנאי שהחוב אינו בגין מזונות.
  • הגבלה על ייסוד של תאגיד, כהונה או חברות בתאגיד.
  • הגבלה על קבלה, החזקה או חידוש של רישיון נהיגה, כל עוד אין בכך פגיעה בפרנסתו או שהרישיון אינו חיוני לחייב מפאת נכות שלו או של בן משפחה שתלוי בו.

צו הבאה למשתמט מחקירת יכולת

במידה והחייב אינו מתייצב לחקקירת יכולת, רשאי הזוכה לבקש צו הבאה כנגדו, שמטרתו להביאו (גם אם בניגוג לרצונו וליוזמתו) לחקירת יכולת בסיוע משטרתי.

לפני ביצוע הצו נשלחת לחייב אזהרה, שמאפשרת לו לבטלו על ידי העברת תשלום מסוים. פעמים רבות זו הדרך היחידה שגורמת לחייב לשלם את חובו, מכיוון שזהו הליך מאוד לא נעים.

קיימים מספר מקרים בהם לא יוצא צו הבאה, גם כשהחייב לא התייצב לחקירת יכולת:

  • כשהחייב מוגבל באמצעים ואוחדו התיקים נגדו בהוצאה לפועל.
  • כשהחייב הגיש בקשת "פרעתי" טרם חלפו 21 יום ממסירת האזהרה.
  • כשהחייב הגיש בקשת התנגדות לביצוע שטר שאושרה.
  • כשהתיק מנוהל נגד תאגיד.
  • כשמדובר בפסק דין למזונות, ובתנאי שהתיק לא נפתח על ידי המוסד לביטוח לאומי.
#
Agent (Online)
×

אנחנו כאן כדי לעזור....זמינים לעזור בכל שאלה

ליציאה מהירה מחובות השאירו פרטים ונחזור אליכם במהרה

צרו קשר