איחוד תיקים בהוצאה לפועל מתבצע במקרים בהם חייב, שנפתחו נגדו 2 תיקים או יותר, מגיש בקשה לאחד ביניהם.

הגשת הבקשה לאיחוד תיקים מותנית במסירת מידע מלא אודות נכסיו של החייב במשך 5 השנים שקודמות להגשת הבקשה, זכויות שבגינן הוגשו תביעות משפטיות ופירוט חובותיו נכון ליום הגשת הבקשה, כולל אלו שבגינן הוגשו נגדו תביעות משפטיות, שהוא מכיר או אינו מכיר בהן.

איחוד תיקים אינו תקף על תיקי מזונות, תיקי פסק דין בעניינים שאינם פיננסיים או תיקים שבהם הוגשה התנגדות לביצוע שטר שטרם הוכרעה בבית הדין.

לצורך בחינת הבקשה של החייב לאיחוד תיקים, הוא יזומן על ידי רשם ההוצאה לפועל לחקירת יכולת, אשר במסגרתה תיבחן יכולתו לפרוע את חובותיו.

החלטת הרשם באשר לאיחוד התיקים של החייב בהוצאה לפועל

דחיית הבקשה עשויה לנבוע במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל יוצא מנקודת הנחה שמתקיימים אחד או יותר מהתנאים הבאים:

• החייב מסר פרטים כוזבים או העלים פרטים במסגרת התצהיר שהגיש או במסגרת חקירת היכולת.
• החייב לא חשף את מלוא האינפורמציה באשר לנכסיו או לחובות שעליו לפרוע.
• לאחר הגשת הבקשה לאיחוד תיקים החייב ביצע הוצאה כספית שאינה חיונית עבור צרכיו, עבור צורכי משפחתו או עבור ייצור הכנסה שנועדה לפרוע את חובותיו.
• החייב לא עדכן בכתב את רשם ההוצאה לפועל אודות תיק נוסף שנפתח נגדו לאחר הגשת הבקשה.

במידה ובקשתו של החייב נענית בחיוב, כל ההליכים המתנהלים נגדו מרוכזים יחד במסגרת תיק איחוד, שמנוהלים בלשכה אחת, זו שבה מתנהלים נגדו רוב התיקים. במסגרת תיק האיחוד רשם ההוצאה לפועל קובע את גובה הסכום שהחייב נדרש לשלם.

איחוד תיקים מאושר על ידי הרשם רק במידה והצליח החייב לשכנעו בחקירת היכולת שהוא מסוגל לפרוע את חובותיו בכל התיקים שעומדים נגדו. לשם כך עומדים לרשות החייב פרקי הזמן הבאים:

• לפירעון חוב שלא עולה על 20,000 ש"ח עומדות לרשות החייב שנתיים.
• לפירעון חוב שנע בין 20,000 ש"ח ל- 100,000 ש"ח עומדות לרשות החייב 3 שנים.
• לפירעון חוב שעולה על 100,000 ש"ח עומדות לרשות החייב 4 שנים.

במקרים מסוימים עשוי הרשם לקבוע פרקי זמן ארוכים יותר, אך אם הזוכים אינם מאשרים זאת, הוא עשוי לקבוע כי החייב הנו מוגבל באמצעים ולהטיל עליו הגבלות שונות. כמו כן, רשאי הרשם להתנות את איחוד התיקים במתן ערובה להנחת דעתו כמו ערבות מצד שלישי או התחייבות כלשהי מצידו של החייב.

פרט לכך, רשם ההוצאה לפועל עשוי להורות על השהייה או הפסקה של הליכים שננקטים נגד החייב.

אי קיום ההוראות והתנאים שקבע הרשם עלול למנוע את הליך איחוד התיקים ולפגוע בכל החלטה שנגזרת מכך.

ממונה על תיק איחוד

במקרים מסוימים עשוי רשם ההוצאה לפועל למנות ממונה לתיק איחוד ולקבוע את שכרו ואת סמכויותיו בהתאם לצו.

הממונה על תיק האיחוד רשאי לנקוט בהליכים נג החייב, ובתנאי שרשם ההוצאה לפועל לא קבע אחרת. כמו כן, הוא רשאי לדרוש מהחייב או מצד שלישי שערב לו כל סכום כסך לכיסוי חובותיו, אותו יחלק בין הזוכים או שיפקיד במקום שיקבע הרשם.

הממונה למעשה אחראי לפקח על אופן ביצוע הצו, ולדווח לרשם על כל חריגה ממה שנקבע במסגרתו.

באילו מקרים ניתן לבטל או לשנות צו איחוד תיקים?

• סיכול או ניסיון לפגוע בביצוע הצו
• אי מילוי הצו או אחד מהתנאים שנקבעו במסגרתו
• סירוב לשתף פעולה עם הממונה שמינה הרשם במסגרת הצו
• שינוי בנסיבות, שמונע מהחייב לפרוע את חובותיו
• פתיחת תיק חדש נגד החייב
• התקיימות אחד או יותר מהתנאים לדחיית בקשת איחוד תיקים

בקשת צו איחוד, שטרם התקבלה בגינו החלטה

במקרים בהם הוגשה בקשה לצו איחוד וטרם התקבלה בגינו החלטה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיקול נכסים. כמו כן, הרשם אינו מחויב לבטל, להפסיק או להשהות הליכים נגד החייב, כל עוד לא אושר צו איחוד תיקים.

עם זאת, החייב רשאי לבקש בקשה נפרדת להשהיה של הליכים שמתנהלים נגדו, לרבות עיקול מיטלטלין וחשבונות בנקאיים, וזאת בתנאי שהוא עומד בצו התשלומים שנקבע לו בתיקים שמנוהלים נגדו.

האם ניתן לערער על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל בעניין איחוד תיקים?

אמנם לא ניתן להגיש 2 בקשות לאיחוד תיקים, אלא אם חלו שינויים יסודיים בנסיבות העניין, שמצדיקים זאת, אך ניתן להגיש ערעור על החלטת הרשם.

במקרים בהם מדובר בחובות שקשורים לענייני משפחה, הגשת הערעור מותרת לחייב, אך כשמדובר בחובות שאינם קשורים לענייני משפחה, החייב נדרש להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של רשם ההוצאה לפועל.