על פי נתוני סיכום פעילות של משרד המשפטים (אגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי), בעשור שבין 2008 ל-2018 חלה עלייה דרמתית של 627.5% בהליכי פשיטת רגל של חייבים. המשמעות: אם בשנת 2008 ניתנו 3,114 צווי כינוס בתיקי פש"ר, הרי שבשנת 2018 מספר הצווים נסק ל- 19,538.
ממצא זה מסביר את ההתעניינות הרבה מצד עורכי דין וחברות פרטיות לעסוק בתחום, מתוך רצון לענות על צרכי הביקוש הגובר. בשנים האחרונות, מתפשטת ברשתות החברתיות תופעה פסולה של הטעיה משפטית, אשר הופכת את תחום חדלות פירעון לקרקס של ממש. כיום, נזרקים לחלל האויר הבטחות סרק וסיסמאות נוצצות במקצב של כדורי ג'אגלינג. מסרים חלולים אלה מכוונים לאזניהם של חייבים מודאגים, שבורים ומרוסקים המשוועים לזיק של תקווה, מכאן שדרך השכנוע קלה כנוצה. על מנת להעמיד עובדות על דיוקן ולסייע לחייבים לקבל החלטות באופן מושכל, ריכזתי עבורכם מספר סיסמאות אופנתיות:
סיסמא מס' 1 – מחיקת חובות
השימוש במלה "מחיקה" יוצר קונוטציה של מעשה טכני, מהיר ופשוט. גרוע מכך, מחלחלים לציבור את המסר השגוי שכיום לא צריך לשלם חובות.
אם אכן ניתן היה למחוק כל חוב באופן כה שרירותי, הצורך בעורכי דין ובתי משפט היה מתייתר (לבטח היתה אפליקציה). אולם, השימוש בסיסמא זו נעשה מתוך שיקול שיווקי והנחת מוצא שהחייב הפוטנציאלי יתחבר אליה.
בפועל, המילה "מחיקה" מעניקה פרשנות עממית למונח המשפטי – "הפטר". כיום, ניתן לקבל הפטר בהוצאה לפועל (הוראת שעה) ובהליך פשיטת רגל.
מדובר בהליכים משפטיים המעוגנים בחקיקה, כלומר קיימים תנאי סף וישנם חובות שהחייב לא יופטר לגביהם.
סיסמא מס' 2 – ביטול עיקולים והגבלות תוך 24 שעות
סיסמא מפוקפקת זו הפכה למטבע לשון בקרב חייבים רבים המאמינים כי עורכי דין ניחנים בחוש שישי.
על פי דברי רבי יוחנן, מיום שחרב בית המקדש הראשון, הנבואה ניטלה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. משמעות הדבר שיש לפקפק במי שמבטיח הבטחות ומתנבא על דבר שאיננו בשליטתו. ניתן להגיש בקשה בתוך 24 שעות אך לא ניתן להבטיח ביטול עיקולים והגבלות תוך פרק זמן זה. ישנם לכך מספר סיבות: עורכי הדין אינם שולטים בסדרי העבודה בלשכת הוצל"פ. לא מן הנמנע כי יומנו של הרשם עמוס וכי יטפל בבקשה בזמנו. שנית, יתכן כי יעביר את הבקשה לתגובת הצד שכנגד, או לחילופין ידרוש הבהרות והשלמת מסמכים. בנוסף, יתכן אף כי הבקשה תידחה ורשם הוצל"פ לא ימצא לנכון להיעתר לה בנסיבות הקיימות.
השימוש בסעיף החוק הרלוונטי לבקשה הינו סעיף 77א' לחוק הוצל"פ, אשר נכנס לתוקף ביום 16.05.2009 במסגרת תיקון מס' 29 לחוק.
כמו כן, סעיפים 22(א) ו- 22א' לפקודת פשיטת הרגל מעניקים לבית המשפט סמכות להורות על עיכוב הליכים זמני בהוצל"פ, למרות שטרם ניתן צו כינוס, לתקופה של 45 ימים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. זאת, חשוב לציין, לאחר שמיעת עמדת הכונס.
הנה כי כן, גם לפי הפקודה לא ניתן להכריע בבקשה בתוך 24 שעות.
למותר לציין כי האפשרות לבקש עיכוב הליכים מבית המשפט של פשיטת רגל, וזאת בטרם קבלת צו לפתיחת הליכים, נעדרת בחוק חדלות פירעון החדש.
סיסמא מס' 3 – חוב בסך מיליוני ₪ נמחק בתשלום של עשרות אלפי שקלים בודדים.
מי מאיתנו לא שמע על סיפורי ההצלחה הקולוסליים בליווי תמונות עם חייבים מחויכים? גם כאן, מדובר בהעברת מסר מטעה שיש לרדת לעומקו.
בהליכים שהתנהלו על פי פקודת פשיטת הרגל, הדיבידנד, כלומר סך הכסף שישולם לנושים בהליך, איננו אומדן קבוע המחושב לפי נוסחה.
מחשבון כנ"ר, מגמות שהושרשו, פסיקות המשקפות אקלים משפטי וניסיונו המקצועי של עוה"ד, אינם שקולים לפרמטר נוסף שהטה את הכף לקולא או לחומרא: נסיבות המקרה הספציפי.
סכום הדיבידנד הושפע מגורמים שהשתנו מתיק לתיק, מחייב לחייב, ובכלל זה : סכום החוב, נסיבות היווצרותו, מועד היווצרותו, סיווג החוב (משק בית או פעילות עסקית?), מעמד החוב (רגיל, דין קדימה, מובטח?), סוג הנושים (בנקים, נושים פרטיים, שלטונות המס?), מספר הנושים, תום לב ביצירת החובות, תום לב בהליך, סטאטוס משפחתי של החייב, גילו, מצבו הרפואי, נסיבות מיוחדות, פוטנציאל השתכרות של החייב וזוגתו, הכנסה פנויה, עתודות כלכליות, נכסים בני מימוש, עמידה בחובות ההליך, הקפדה על אורח חיים התואם להליך וכמובן שיקול דעת בעלי התפקידים (המנהל המיוחד והכנ"ר).
לרוב, שיעור הדיבידנט בתיקים קטנים בחובות עד 100,000 ₪ עמד על 100% ובתיקים גדולים בין 20% ל-40%. ואולם, לא מדובר על כלל אצבע מחייב, כך שניתנו תוכניות פירעון שחרגו ממנעד זה.
כיום, על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, גובה התשלומים לקופת הנשייה נקבע על בסיס כושר השתכרות של החייב לאחר הפחתת דמי מחיה בכבוד, ובמקרים מסוימים יישאר בידי החייב סכום גבוה יותר אם יהיה בכך כדי לעודד את הגדלת הכנסתו. גם כאן, כמו בפקודה, לנסיבות המקרה הספציפי צפוי משקל לא מבוטל.
סיסמא מס' 4 – ההליך מסתיים תוך שנה וחצי
עד ליום 14.09.19, הליכי פשיטת הרגל התנהלו מכוח פקודת פשיטת הרגל. כמו כן, בתי המשפט נטו לאמץ את המלצות ועדת חריס ביחס לציר הזמנים בהליך. במצב זה, הדיון בהכרזת פשיטת הרגל היה מתקיים בחלוף 18 חודשים מקבלת צו הכינוס. באותו מעמד, החייב מקבל הפטר מותנה בד בבד עם אישור תוכנית פירעון.
החייב יכול לקבל הפטר חלוט תוך 18 חודשים, אם יצליח לפרוע בתשלום אחד את כל הסכום שהתבקש לשלם בתוכנית הפירעון.
אפשרות נוספת היא להגיע להבנות באמצעות ניהול משא ומתן המקבל התייחסות בשני סעיפי חוק בפקודה: סעיף 19א (לפני קבלת צו כינוס) וסעיף 33 (לאחר קבלת צו כינוס).
בפועל, האפשרות לגייס כסף נזיל מבני משפחה וחברים איננה משגת לכולם. לכן, במרבית התיקים המנוהלים מכוח הפקודה, פירעון החוב על ידי החייבים נפרס לתקופה.
החל מיום 15.09.19, הליכי פשיטת הרגל מוסדרים מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ניתן להציע הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים, כאמור בסעיף 185 לחוק, ולאשר אותו ע"פ סעיף 320 לחוק.
ע"פ סעיפים 163 ו-170 לחוק, תקופת התשלומים תתוחם ל- 3 שנים ממועד מתן צו לשיקום כלכלי. בית המשפט רשאי לקצר תקופה זו מטעמים מיוחדים שירשמו בהתקיים נסיבות אישיות המצדיקות זאת. מנגד, בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו, אף לתקופה שאינה קצובה בזמן, בהתקיים אחת מהנסיבות המנויות בחוק.
בניגוד לפקודה, לא ניתן להמיר את תקופת התשלומים בתשלום חד פעמי כדבר שבשגרה. יש להגיש בקשה ייעודית לבית משפט וזו תבחן לאחר שניתנה לנושים הזדמנות להשמיע טענותיהם.
משמעות הדבר שגם על פי החוק החדש, לא ניתן להבטיח כי ההליך יבוא על סיומו תוך 18 חודשים.
סיסמא מס' 5 – צו תשלומים נמוך
בתיקים שהתנהלו מכוח הפקודה, ניתן צו תשלומים זמני בעת קבלת צו כינוס וזאת למשך 18 חודשים (היינו עד למועד הדיון בהכרזה). המדובר בצו תשלומים מינימאלי אשר שיקף את יכולתו הכלכלית של החייב במועד פנייתו להליך. בתוך כך, אומדנו התבסס על דיווחי החייב בבקשה הפותחת על צרופותיה.
לאחר 18 חודשים, צו התשלומים האמיר בהתאם לתוכנית הפירעון שגובשה.
היות ותוכנית הפירעון מותאמת לכל חייב באופן אינדיבידואלי, לא ניתן לבצע "השוואת צווי תשלום" בין תיק לתיק.
כיום, עם כניסתו לתוקף של החוק החדש, הממונה אחראי על קביעת גובה התשלום. ניתן לומר אפוא כי הצווים הנוכחיים גבוהים מצווי התשלום שניתנו בתקופת הפקודה. לא זו בלבד, הגמישות והזמינות להתדיין עם הנאמן בנושאים כספיים פסה מן העולם.
