הליך הגירושין, מטבעו, מתאפיין בקונפליקטים רבים. ככל ובני הזוג היו נשואים לזמן ממושך יותר, גוברת הסבירות למחלוקות מורכבות הכרוכות להליך זה: רכוש, הסדרי שהות, מזונות וכו'. מנגד, סביר להניח שנישואין לטווח קצר, בו בני הזוג לא הספיקו לצבור רכוש או להביא צאצאים, יבואו לסיומם במינימום מחלוקות. 

עורך דין גירושין

לצערנו, רווחת תופעה של ניכור הורי, במסגרתה, אחד מבני הזוג מחבל בקשר ההורי של בן הזוג השני באופן יזום. במקרים קיצוניים יותר, אם כי שכיחים, תופעת הניכור מגיעה לכדי נתק מוחלט עם הקטין. 

אין כל ספק כי מאבק ממושך בין ההורים משפיע באופן ישיר על הילדים ופוגע בשלומם הנפשי, בתפקודם וביציבותם. ממצא זה מקבל גיבוי מדעי במחקרים רבים שנעשו בתחום. לעיתים, הילדים מרגישים צורך "לתפוס צד" ולצדד באחד ההורים, לאור חשיפתם למתחים וקונפליקט נאמנות. מהלך זה "מכרסם" בקשר ההורי ומחליש את טיבו. בנוסף, מהווה זרז לניתוק הקשר עם ההורה והפיכתו ל"אשם".  

עוד נקבע במחקרים כי בטווח הארוך, ילדים אלו יחוו קושי לפתח מערכת יחסים זוגית, היות והליך הגירושין של הוריהם ייתפס בעיניהם כגורם מעכב, רווי בחרדות וחוסר ביטחון. כמו כן, תסמינים רגשיים וקשיים התנהגותיים יעיבו על היציבות התעסוקתית בחייהם, אשר מושפעת מיציבותם הנפשית. כך או אחרת, קיימת תמימות דעים בין בעלי מקצוע ביחס לזמן הטיפול בבעיה – בראשיתה. ככלל, איתור הבעיה בתחילתה, זיהוי המניעים לה ושינויי חשיבה, יסייעו בבלימתה. יחד עם זאת, אנשי המקצוע חלוקים בדעותיהם לגבי אופן הטיפול בניכור ההורי. 

הגישה הפסיכו-משפטית חותרת לחידוש הקשר במצבי נתק במעורבות ישירה של בתי המשפט ובסיוע גורמי רווחה. השימוש בסמכות חיצונית זו מקשה על השינוי בעמדות הפנימיות, בהינתן כי מדובר באקט כפוי, לעיתים בלתי רצוני, המוכתב לצדדים. גישה נוספת להתמודדות עם ניכור הורי מתמקדת בפן הטיפולי ודוגלת בשינוי דפוסי הורות בעייתיים, בניית בסיס אמון מחודש בין ההורה לקטין, הבנה מעמיקה של צרכיו הרגשיים של הקטין וייצור חוויה מתקנת בינו לבין ההורה המנוכר. 

הניכור ההורי נכנס לתודעה הציבורית לראשונה בשנת 1985. בשנה זו, פסיכיאטר ילדים אמריקאי בשם פרופסור ריצ'רד גרדנר טבע את המונח "תסמונת הניכור ההורי". המדובר במצב בו הילד מתנגד לקיים קשר עם אחד מהוריו (ההורה המנוכר) בעקבות התנהגות מסיתה של ההורה השני (ההורה המנכר). תופעה זו, בה ילד מסרב לקיים קשר עם אחד מהוריו ללא צידוק אובייקטיבי לכך, מתקיימת לרוב על רקע מאבקי משמורת.

הניכור ההורי מבוצע בשלבים ויכול לבוא לידי ביטוי בדרגות שונות. תחילה, הקטין ירבה להתווכח ולהאשים את ההורה המנוכר, מתוך ראיה בו כדמות שלילית. ככל ומצב זה יתמשך, הקטין יפגין חוסר כבוד וזלזול מופגן, אשר בעיצומו של שלב זה יפעל בהתרסה מתמדת וימרוד בהורה המנוכר. בהנחה וההסתה תתעצם, הקטין יתרחק מההורה המנוכר, יקלל אותו, יסרב להיפגש עימו ויחשוד בו. יש והקטין יגיש תלונה במשטרה נגד ההורה המנוכר או נגד בן/בת זוגו החדש/ה, מעשה אשר יפגע "בסיבי התקשורת" הבודדים שנותרו. כמובן שהניתוק עלול להתפשט גם לבני המשפחה המורחבת של ההורה המנוכר, לרבות סבא או סבתא שאינם אשמים בפירוד. בנוסף, הניכור עלול ליצור מתחים במשפחה ובכלל זה מחלוקות עם האחים המבקשים לשמור על קשר עם ההורה המנוכר.   

בדרך כלל, הניכור מתרחש כאשר ההורה המנכר מתקשה להשלים עם המצב ולהתמודד עם המשבר. הכעס, המרמור, הכאב והתסכול מייצרים את הרצון לפגוע בצד השני ולנקום בו על התנהלותו. ואולם, ההורה הטעון פועל מתוך הצפה רגשית, בהתעלם מההבחנה בין מערכת היחסים הזוגית לבין מערכת היחסים ההורית, אשר אינן שלובות זו בזו. לשון אחרת, העובדה כי הקשר הזוגי מגיע לסיומו מסיבה זו או אחרת, אינה צריכה להשפיע על הקשר ההורי אשר ימשיך להתקיים עד אחרית הימים. למען הסר ספק, עניין לנו במקרים נורמטיביים כאשר ההורה המנוכר מוגדר כ"הורה מטיב". במצב דברים זה, השיקולים לניכורו בלתי ענייניים ונגזרים מהפקת תועלת אישית להורה המנכר. אף על פי כן, שונים הם פני הדברים כאשר הסירוב לקשר עם ההורה המנוכר גובש ממניעים מוצדקים של יחס מזיק, אלימות, תקיפה מינית, הזנחה, נטישת הילד ועוד. 

מושכלות יסוד כי בתי המשפט רואים תופעה זו בחומרה רבה, שכן הילד זקוק לנוכחות שני הוריו בחייו. כפועל יוצא, מבוצעת אכיפה של הסדרי השהות והקפדה על קיומם, תוך קביעת סנקציות בגין הפרתם. בד בבד למתן פתרון משפטי, בעלי הדין יופנו לטיפול גורם מקצועי שעלותו תמומן על ידי הצדדים. 

במקרים קיצוניים, המתאפיינים בהסתה חמורה ומתמשכת, הגורם השיפוטי ישקול הפחתה או הפסקת תשלום מזונות להורה המנכר, קביעת משמורת משותפת ואף שלילת המשמורת מההורה המנכר, באופן שהקטין יעבור למשמורתו של ההורה המנוכר. כמובן שמקרים אלו חריגים מבחינה משפטית, שכן פגיעה בצרכי הקטין ו/או העתקת מקום המגורים של הקטין ומעבר למסגרת חינוכית אחרת, עלולים לערער את שגרת חיו ולפגוע בתחושת היציבות שלו.

במקרים נדירים, ניתן להכריז על הקטין כ"קטין נזקק" ולהוציאו מבית שני הוריו למרכז טיפולי, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960. סעיף 2 לחוק קובע הגדרות חלופיות לקטין נזקק: קטין שלא נמצא אחראי עליו, האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו, הקטין עבר עבירה פלילית, הקטין נמצא משוטט או עוסק ברוכלות, נתון להשפעה רעה או חי במקום המשמש דרך קבע דבר עבירה, שלומו הגופני או הנפשי נפגע ועוד. 

בעבר, תביעות לחידוש הקשר עם הקטין היו מתבררות מתוך מתן משקל עודף ל- "רצון הקטין". כיום, הנחת מוצא זו פינתה את מקומה למספר תובנות חשובות, בהן: קטינים עלולים לנתק את הקשר עם הורה מסוים עקב מניפולציה רגשית המופעלת עליהם, לניכור הורי השפעה טראומטית ארוכת טווח, הקטין זקוק לשני הוריו במידה שווה ועוד. בתוך כך, ניתנות פסיקות המביאות לידי ביטוי את "טובת הקטין" ולאו דווקא את רצונו. לא אחת, בתביעות ניכור הורי השופטים נוטים למנות אפוטרופוס לדין על מנת שייצג את טובת הקטין, בהתנתק מעמדות הוריו. כמו כן, השופטים נעזרים באנשי מקצוע כגון פקידי סעד, עובדים סוציאליים ופסיכולוג ילדים, על מנת לבדוק האם הקטין מתרחק מהורהו על רקע הסתה או שמא זהו רצונו החופשי. בנוסף, האם הסיבה להתנהגות הקטין מקורה במניעים מוצדקים מבחינה אובייקטיבית. 

נטל ההוכחה לניכור הורי מוטל על ההורה שטוען טענה זו, כלומר רובצת לפתחו של ההורה המנוכר. בהיבט זה, הוכחת הטענה תשליך לעניין קביעת המשמורת, הסדרי שהות ותשלום המזונות לקטין. 

כלי משפטי נוסף להתמודדות עם ניכור הורי הינו קביעת סנקציות כספיות כלפי ההורה המנכר, לרבות הטלת קנסות והוצאות בגין אי הבאת הילד למרכז הקשר. מרכז הקשר הינו מקום שבו מתקיימים הסדרי ראייה מפוקחים. אשר על כן, לא ניתן לטפל בניכור הורי כאשר הילד נפקד ממפגשים עם ההורה המנוכר. 

לא זו בלבד, ההורה המנוכר יכול להגיש תביעה נזיקית נגד ההורה המנכר בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה, לנקוט בהליכי ביזיון בית המשפט ואף בהליכים פליליים שבצידם מאסר. 

במספר פסקי דין הושתו סכומי תשלום גבוהים מאוד להורה המנוכר במטרה לייצר הרתעה ולעקור את התופעה משורשה. כך, בעמ"ש 72323-10-21 נפסק כי האם המנכרת תשלם לאב סך של 400,000 ₪ כביטוי למעשי ההסתה שביצעה. כמו כן, בתה"ס 63501-03-18 הושת על האם המנכרת סך של 200,000 ₪.

ביום 08.10.20 פורסם נוהל 2-20 מאת נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת אסתר חיות. הנוהל פורסם כהוראת שעה עד ליום 25.10.21 אולם הוארך עד ליום 25.04.23. 

מטרתו של נוהל זה היא לקבוע סדרי עבודה אחידים לבתי המשפט לענייני משפחה, אשר יבטיחו מתן מענה ראשוני, יעיל ומהיר להליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת קשר בין הורים לילדיהם . זאת באמצעות קביעת דיון מהיר ושקילת מתן סעד זמני שיש בו לקדם את טובת הילד.

לסיכומם של דברים, בסיומו של טקס הגיטין אשר נערך ברבנות מופקת תעודת גירושין. תעודה זו מעידה על הפירוד בין הבעל לאשתו אך לא בין ההורה לילדו. הכנסת הקטינים ל"גוב האריות" מערערת את חייהם וגורמת להם נזקים של ממש, אשר השפעתם ניכרת בטווח המיידי והארוך. אין כל צידוק כי במקרה נורמטיבי ההורה יסית, ירחיק, יחבל בקשר ההורי וישתמש בילדו לצורך "ניגוח" הצד שכנגד. לפיכך, טוב יעשו הצדדים אם ישכילו לשמור על נפש ילדיהם ולהרחיקם מחוויות שליליות בחייהם. 

עורך הדין משה שגב סיים בהצטיינות את לימודיו והוסמך ע"י לשכת עורכי דין.

הינו בעל ניסיון רב בדיני משפחה והוביל תיקי משפחה מורכבים וקשים בצורה מקצועית עם רגישות גבוהה ביותר כאשר הידע המשפטי הרב שצבר תורגמו לנצחונות בתיקי תביעות שהוביל.

המשרד חרט על דגלו להעניק שירות משפטי ללא פשרות עד להשגת המטרות שהוגדו עבור הלקוח יחד עם ליווי אישי וחם לכל אורך ההליך המשפטי.

בכל שאלה או עניין הנכם מוזמנים לפנות לעורך הדין משה שגב, עורך דין גירושין בתל אביב, לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי וממוקד אשר ידאג לאינטרסים ולזכויות שלכם ללא פשרות.

במאמר הבא אתן חמישה טיפים שונים, אשר יקלו עליכם בבחירת עורך דין גירושין מתאים.

מקצועיות, ידע וניסיון

הנחת המוצא הינה שעורך הדין הנבחר יהיה בעל כישורים מתאימים לניהול ההליך, יהיה לו את הידע הנדרש, הניסיון המעשי והותק המקצועי. יחד עם זאת, כל בעל מקצוע הנותן שירותים יעיד על עצמו כי הוא האדם המתאים ביותר למשימה, בעל הידע, הניסיון והכישורים המקצועיים. בטרם נפתח נקודה זו, נבהיר כי ותק מקצועי אינו מעיד בהכרח על ניסיון מקצועי. במה הדברים אמורים? עורך דין בעל ותק של עשרים שנים שניהל במהלך הקריירה שלו שלושה תיקי גירושין, ייחשב כחסר ניסיון לעומת עורך דין שהוסמך לפני חמש שנים בלבד אולם התנסה בארבעים תיקי גירושין.

לחילופין, יתכן מצב בו עורך הדין פיתח קריירה בתחום אחר ולאחרונה החליט לעשות הסבה לדיני משפחה. כלומר, מתוך עשרים שנים של עריכת דין, הוא עוסק בדיני משפחה בשנתיים האחרונות בלבד.

לעיצומו של עניין, ידע משפטי נלמד מפרסומים משפטיים וכתיבת מאמרים מקצועיים. מידע זה נגיש באתר עורך הדין וברשתות החברתיות. כמובן שהדרך המומלצת ביותר לבחון את הידע, הניסיון והכישורים של עורך הדין היא באמצעות קביעת פגישה. מטרת הפגישה היא להכיר את עורך הדין ולבחון כימיה, עליה נפרט בהמשך. ואולם, מטרה נוספת הינה ביצוע אבחון משפטי מקיף, קבלת כלים להבנת ההליך ועמידה על אפיקי הפעולה האפשריים.

דרך נוספת לתהות על קנקנו של עורך הדין הינה באמצעות קבלת המלצות. ואולם, אליה וקוץ בה. לא ניתן לשוחח עם לקוחות עקב חיסיון עו"ד לקוח, אשר מקבל משנה תוקף שעה שעסקינן בתחום מאוד אינטימי ואישי שבו הלקוחות ממעטים להיחשף. כפועל יוצא, ניתן למצוא תחליף לשיחה אישית עם לקוח מרוצה במדיה הדיגיטלית, לבחון המלצות שנרשמו וביקורות שניתנו אגב עבודתו.

ואם ברשתות חברתיות עסקינן, למותר לציין כי קיימים קבוצות נטוורקינג הנוהגות להמליץ על חברי הקבוצה מתוקף חברותם בקבוצה. המדובר על אפיק שיווקי הנשען על המלצות של חברי הקבוצה זה לזה, ללא קשר לאיכות העבודה של בעל המקצוע עליו הומלץ. כיצד ניתן לגלות זאת? אם אתם שואלים שאלה פשוטה בפייסבוק ומיד לאחר מכן מתקבלות עשרות המלצות על עו"ד פלוני, סביר מאוד להניח שאותו עו"ד חבר בקבוצת נטוורקינג, שהרי סיכויים קלושים שיתקבלו המלצות רבות על תפקודו באותו רגע נתון.

נקודה נוספת לגבי הפייסבוק, היזהרו מפרסום מוגזם המעיד כי לעורך הדין המפרסם אין עבודה וכל עיסוקו מסתכם בהעלאת פוסטים בפייסבוק.

 

יחסי אנוש וכימיה

הליך הגירושין משול ל- "ריצת מרתון". עורך הדין המלווה אתכם בהליך "ירוץ יחד אתכם, יפלס לכם את הדרך ויביא לכם מים כשתהיו צמאים". מסיבה זו, חשוב שתהיה כימיה טובה עם עורך הדין המייצג, שהוא יהיה סובלני, אמפטי, רגיש ובעל יכולת הכלה. שונים הם פני הדברים כאשר השירות המשפטי קצר טווח, לדוגמא ניסוח הסכם שכירות. במקרה ספציפי זה, תפקידו של עורך הדין מתמצה בעריכת ההסכם ומסירתו ללקוח. על כן, הלקוח יכול להסתפק בכך שעורך הדין יהיה מקצועי ובעל ניסיון, אולם יטה פחות לייחס משקל ליחסי האנוש שלו. לסיכומם של דברים, עורך הדין ילווה אתכם במשבר הגדול בחייכם ויעמוד לצדכם ברגעי השבר הקשים. רצוי מאוד כי יהיה אנושי ושתתחברו אליו, אחרת לא תסתדרו.

דיסקרטיות

הליך הגירושין צריך להתנהל בדיסקרטיות מוחלטת. אמנם, משפט זה נשמע בנאלי ומובן מאליו אולם לא כך הם פני הדברים.

במהלך שנות עבודתי, הזדמן לי לשמוע מלקוחות כי עורך הדין שעמו התייעצו ניסה להתרברב בפניהם ומסר את שמות לקוחותיו המפורסמים. באחד המקרים, נמסר שם של שופט בכיר שאותו עורך דין ייצג, במקרה אחר נמסר שם של משפיענית רשת ובמקרה נוסף שם של איש עסקים ידוע.

לא נדרשת תבונה מרובה על מנת להבין כי מסירת שמות של לקוחות מעידה על חוסר דיסקרטיות, וזאת מבלי להתייחס לעבירה האתית הגלומה במעשה זה. מדינתנו קטנה, אחוז הגירושין גואה וגם אנשים מפורסמים מתגרשים (הם אינם שונים מאיתנו). כמו כן, התחרות הגבוהה גורמת לעורכי דין להתרברב בפני לקוחות פוטנציאלים בניסיון להשפיע על בחירותיהם. 

משרד קטן – יחס אישי 

לקוחות רבים מתלבטים בין משרד גדול לקטן. ככלל, במשרד גדול, יש מספר רב של עורכי דין, המשרד ימוקם בלוקיישן אסטרטגי והריהוט בו מנקר עיניים. מנגד, משרד קטן ממוקם באזור פחות נוצץ, לא עובדים בו הרבה עורכי דין ועיצוב המשרד נעשה ללא עזרתו של מעצב פנים. זאת ועוד, משרד גדול יתהדר לרוב באתר ולוגו נוצצים, לעומת משרד קטן שיסתפק במיתוג תכליתי. ואולם, האם נתונים חיצוניים אלה, לכשעצמם, יכולים להשפיע על בחירת עורך הדין ? כמובן שהסתכלות על "הקנקן" אינה רלוונטית בעניינינו, שהרי יכולים להיות עורכי דין טובים ומקצועיים בשני המקומות. על מנת לענות על שאלה זו, בדקו את הדברים שאתם מחפשים בעורך הדין המייצג. אם מצאתם אותם במשרד הגדול, זכיתם. לחילופין, אם מצאתם אותם אצל עו"ד העובד במשרד הקטן, דיינו. מעבר לנחוץ, ציינו במאמר זה כי חשוב מאוד שיהיה לעורך הדין יחסי אנוש, שתיווצר ביניכם כימיה, שהוא יהיה מקצועי, בעל ידע וניסיון. ואולם, ישנם עוד שני פרמטרים נוספים שיש ליתן עליהם את הדעת. ראשית, חשוב מאוד שעורך הדין יהיה זמין עבורכם והוא ילווה אתכם לאורך ההליך. לרוב, אם כי לא מחייב, במשרדים קטנים היחס הוא יותר אישי, הלקוח זוכה לזמינות מירבית ואותו עורך דין מלווה אותו מתחילת ההליך ועד סופו. כמו כן, לרוב, במשרדים גדולים, שכר הטרחה יהיה גבוה יותר בשל עלויות התפעול הרבות.

בחרו עורך דין שהוא גם מגשר

מומלץ מאוד להגיע להבנות ולסיים את המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט או בית הדין הרבני. מסיבה זו, כלי הגישור הפך דומיננטי מאוד בתחום דיני המשפחה – בכלל, ובעת הליכי גירושין – בפרט. המגשר מסייע לצדדים ליישב את הסכסוך בניהם, לצמצם את יריעת המחלוקת ולהגיע להסכמות.

למותר לציין כי המגשר פועל באופן נטרלי, ללא נקיטת צד בפלוגתא. כמו כן, המגשר מציע כלים לפתרון הסכסוך באופן נטול ביקורתיות ו/או שיפוטיות. מעבר לכך, הליך הגישור תורם ליעילות דיונית, חוסך זמן, כסף ועוגמת נפש.

הליך הגישור נעשה באופן חסוי ודיסקרטי. הצדדים מנועים מלהשתמש בדברים שנאמרו בגישור לתועלתם ו/או כנגד הצד השני. כמו כן, המגשר אינו יכול להעיד בבית משפט כנגד ו/או לטובת אחד הצדדים ואסור לו לייצג אף אחד מהצדדים, ככל והגישור העלה חרס.

על כל אלה, יש לבחור עורך דין לענייני גירושין שהוסמך כמגשר, שכן כלי הגישור שכיח מאוד בתיקי גירושין. יוער כי רוב עורכי הדין העוסקים בתחום הם גם מגשרים, אולם חשוב לוודא זאת בטרם מתן השירות.

 עורך הדין משה שגב סיים בהצטיינות את לימודיו והוסמך ע"י לשכת עורכי דין.

הינו בעל ניסיון רב בדיני משפחה והוביל תיקי משפחה מורכבים וקשים בצורה מקצועית עם רגישות גבוהה ביותר כאשר הידע המשפטי הרב שצבר תורגמו לנצחונות בתיקי תביעות שהוביל.

המשרד חרט על דגלו להעניק שירות משפטי ללא פשרות עד להשגת המטרות שהוגדו עבור הלקוח יחד עם ליווי אישי וחם לכל אורך ההליך המשפטי.

בכל שאלה או עניין הנכם מוזמנים לפנות לעורך הדין משה שגב, עורך דין גירושין בתל אביב, לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי וממוקד אשר ידאג לאינטרסים ולזכויות שלכם ללא פשרות.

הליך הגירושין אינו נעים לאף זוג. הנחת מוצא זו תקפה ביתר שאת גם לזוגות המעלים תמונה מחוייכת באינסטגרם, בעודם מחובקים על מדרגות הרבנות. כאמור, הצדדים מסיימים פרק בחייהם ו- "אורזים מזוודות עם זכרונותיהם". לא זו בלבד, עליהם להסתגל למציאות החדשה שתרבוץ לפתחם לאחר טקס הגיטין.

בין אם הליך הגירושין גובש מסיבה זו או אחרת, חשוב כי הוא ייעשה באופן ענייני ככל הניתן, קל ומהיר. כמו כן, יש לשאוף לבלימת "גלי הדף" לא רצויים.

ממעוף הציפור, ניתן להיווכח כי מרבית מהזוגות המתגרשים עושים את אותן טעויות במהלך ההליך. על כן, במאמר זה אתן טיפים מעשיים לדברים שיש להימנע מהם כאשר בוחרים להתגרש, בתקווה לחסוך לצדדים זמן, כסף ועוגמת נפש וכמובן חשיבות ההיוועצות עם עורך דין גירושין מומלץ

כלל ראשון: "אל תדליק אותי"

כאמור, הליך הגירושין יכול להיות מסעיר ואמונציונלי. האהבה אשר פרחה במהלך השנים פינתה מקומה לתחושות נקם וכעס. במצב זה, הצדדים פועלים באופן יצרי ובהיעדר שיקול דעת. ברגעים אלה מומלץ לפנות לגורם מקצועי אשר ילווה אתכם, ימתן את תגובותיכם ויפקח את עיניכם. סיוע מעין זה יבטיח כי תקבלו החלטות מושכלות ביישוב דעת.

כלל שני: "שואל בשביל חבר"

הרשתות החברתיות הביאו עמן בשורה של ממש ותרומתן למין האנושי אינה תסולא בפז. יחד עם זאת, יש לאנשים נטייה לקבל החלטות שגויות, שלא לומר הרסניות, על סמך ייעוץ חינמי בפייסבוק. הרצון לתמיכה ו- "חיבוק וירטואלי" מעלה צורך עז להתייעץ עם אנשים אנונימיים שכלל איננו מכירים, ולו בשל הצורך לקבל את ברכתם לדרך. אם כן, אין להתייעץ עם אנשים שאינם גורמי מקצוע, שלא מכירים את סיפור המקרה לעומקו ויהיו אדישים לתוצאותיו. זהים הם פני הדברים לגבי התייעצות עם בני משפחה וחברים, אשר יהיו מעורבים רגשית ויתנו עצות סובייקטיביות. בשולי הדברים אולם לא בשולי חשיבותם, גם ייעוץ חינמי בפורום עורכי דין אינו מומלץ. מדוע? אינכם יודעים מהי מומחיות והניסיון המקצועי של העו"ד המייעץ, וכן עד כמה הוא בקיא בחוק ובפסיקה. מעל זאת, אין לעו"ד כל חובת נאמנות כלפיכם ולא ניתן לנתח מקרה משפטי בתחום כה מורכב מבלי לקיים פגישת אבחון מעמיקה.

כלל שלישי: "לא חותם"

כל בר דעת ישמח לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש מיותרת. מטעם זה, גובר הצורך לגבש הסכם גירושין בהסכמה, ללא מעורבות בית המשפט או בית הדין הרבני. במאמר אחר, עמדתי על יתרונותיו והשפעותיו החיוביות של הסכם זה, כך שהפעם נסתפק בשורה התחתונה בלבד: הסכם יוצר סימביוזה, היינו "זה נהנה וזה לא חסר". בבית משפט שני הצדדים מפסידים ובאופן מפתיע שניהם יחושו כי ניתנו החלטות מקפחות לגביהם. על כן, "השאירו את האגו בחדר ושבו לדבר בסלון".

כלל רביעי: "סמוך על סמוך"

ישנם אנשים אשר תפקידם בקשר הזוגי התאפיין בחוסר ביטחון, שאננות, הסתמכות מופרזת על הצד השני עד כדי נאמנות עיוורת, העלמות עין, הקטנת ראש, חוסר זיהוי של ארועים משמעותיים המתגבשים סביבם ואף נטייה להקטין בחשיבותם. אנשים אלו ממשיכים בסורם וגורמים, במעשיהם, לפגיעה בזכויותיהם (למשל: הברחת רכוש). אם כן, יש "להתעורר", לסור לאיש מקצוע שיתדרך אתכם כיצד לפעול לאיסוף ראיות, ליקוט מסמכים וגיבוש הוכחות.

כלל חמישי: "שרונה של רחל מתגרשת"

משבר זוגי, מטבעו, מגביר את יצר הסקרנות והחטטנות של אנשים. לעיתים, הצד שמעוניין להתגרש מתקשה לשמור זאת בסוד ומשתף את שכניו, בני משפחתו וחבריו בעתיד לבוא. ואולם, הבחירה להתנהל באופן בלתי דיסקרטי וזהיר תהיה בעוכריו. לסוד, בדיוק כמו מים ואש, יש נטייה להתפשט במרחב. ככל והמידע יגיע לאוזנו של בן הזוג השני, קיים סיכון לפיו ינסה לגרום לנחיתות דיונית, השמדת מסמכים, הברחת נכסים והצרת צעדים. דברים אלו מקבלים משנה תוקף כאשר יגיע לאוזנו מידע שגוי שעבר באופן משובש משכן לשכן.

כלל שישי: "הוא סטר לי והרגל התנפחה"

לצערנו, רווחת תופעה מכוערת ופסולה של הגשת תלונות שווא במשטרה. לא נתעכב על העובדה כי מדובר במעשה פלילי לכשעצמו – מחד, וחטא מוסרי – מאידך, שכן הללו מובנים מאליהם. הגשת תלונת שווא מעמיקה את הקרע ומגבירה את עצימות המחלוקות. לא רק זאת, הגשת תלונת שווא תיצור תחושת נקם אשר תרחף מעל הצדדים לאורך זמן ממושך, ואף בכוחה לפגוע בקשר עם הילדים. למען הסר ספק, אין בכוונתי להרפות את ידיהן של נשים הסובלות ממקרי אלימות ולהדיר את רגליהן מהגשת תלונה במשטרה. יחד עם זאת, קיים הבדל עצום בין אלימות שהתרחשה בפועל (מילולית ו/או פיזית), לבין תלונת שווא שגובשה מתוך אסטרטגיה דיונית.

כלל שביעי: "שב בני ואספר לך"

ואם בילדים עסקינן, חשוב מאוד לשמור עליהם מכל משמר ולא לערב אותם בהליך. נפש הילד עדינה היא והמשבר הזוגי נראה בעיניו כאסון חיו. צדדים שבוחרים לערב את ילדיהם פועלים באנוכיות ואינם חושבים על טובתם. הרצון לזכות באהדה אינו מצדיק את הצלקת הנפשית שתיוותר בלבם, לאור חשיפתם למחלוקות שאינן לגילם.

כלל שביעי: "עורך הדין שועל כהן"

מי מאיתנו לא מתהדר בכך שבחירתו באיש מקצוע מסויים היא הנכונה ביותר. הראשון קונה בשר אצל הקצב הכי טוב באור יהודה, למוסכניך של השני יש ידי זהב והשלישי לא מחליף את רופא השיניים שלו. מן הכלל אל הפרט – כאשר מדובר בסכסוכי גירושין, נוטים לבחור בעורך דין אסרטיבי "שיראה לצד השני". כבר עתה, יאמר כי בחירה זו מבורכת מיסודה. ואולם, התוצר שיתקבל מעורך דין אשר ינהג בתקיפות מוגזמת ובלתי עניינית, יורגש היטב לאחר שהוא ימשיך ללקוח הבא.

כלל שמיני: "עזוב אותי בשקט"

להליך הגירושין השלכות רוחב על חייהם של הניצים. כפועל יוצא, ויתורים כלכליים משמעותיים מתוך רצון "לסיים את ההליך כמה שיותר מהר", אינו דבר מושכל. בעולם הקפיטליסטי של ימינו, יש לוודא בשעת קבלת ההחלטות כי זכויותיך לא תקופחנה באופן קיצוני, וכן שבחירותיך לא ישליכו על מצבך הכלכלי. לרוב, ויתורים נעשים "למען הילדים" אולם אליה וקוץ בה. אין לקבל החלטות שעלולות לפגוע בטובת הילדים רק כי בכוונתנו להיפטר מהצד השני בהקדם האפשרי.

כלל תשיעי: "אני ואפסי עוד"

לקוח טוב מפנים ומקשיב לעורך הדין שלו, עושה כדברו ומקבל החלטות משותפות עמו. מנגד, ישנם בעלי דין שנוהגים להתייעץ עם בא כוחם אך לנהוג כמיטב חכמתם. כמובן שמקרה זה מייצר פתח לטעויות משפטיות שלעיתים הרות גורל. בתוך כך, הייצוג נפגע משמעותית ועמו סיכויי ההצלחה להשיג את היעדים שהוגדרו.

כללי עשירי: "הרי את מותרת לכל אדם – האמנם?"

הליך הגירושין מתבצע באופן הלכתי בטקס גיטין אשר נערך בבית הדין הרבני. במרכזו של טקס זה, על האיש למסור לאשה את שטר הגירושין בנוכחות עדים. סרבנות גט הינה תופעה ידועה. יש שהגבר מסרב ליתן גט לאישה ויש שהאישה מסרבת לקבל גט מבעלה. לרוב, סרבני הגט מבקשים לשפר עמדות, לסחוט את הצד שכנגד ולזכות בהטבות כלכליות. ואולם, גובר הנזק על התועלת בצעד נבזי זה. כיום, ישנה ענישה אזרחית כנגד סרבני הגט ואף מוגשות תביעות נזיקין בגינם.

משה שגב, משרד עורכי דין לענייני משפחה

עורך הדין משה שגב סיים בהצטיינות את לימודיו והוסמך ע"י לשכת עורכי דין.
הינו בעל ניסיון רב בדיני משפחה והוביל תיקי משפחה מורכבים וקשים בצורה מקצועית עם רגישות גבוהה ביותר כאשר הידע המשפטי הרב שצבר תורגמו לנצחונות בתיקי תביעות שהוביל.
המשרד חרט על דגלו להעניק שירות משפטי ללא פשרות עד להשגת המטרות שהוגדו עבור הלקוח יחד עם ליווי אישי וחם לכל אורך ההליך המשפטי.
בכל שאלה או עניין הנכם מוזמנים לפנות לעורך הדין משה שגב, עורך דין גירושין בתל אביב, לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי וממוקד אשר ידאג לאינטרסים ולזכויות שלכם ללא פשרות