רבים מהחייבים המתנהלים בהוצאה לפועל אינם מכירים מונחים בסיסיים, או חמור מכך, ניזונים מעובדות שגויות.
ריכזתי עבורכם מספר מושגים בסיסיים שכל חייב – חייב להכיר:

רשות האכיפה והגבייה

רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידת סמך במשרד המשפטים. הרשות מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות, על גביית חובות שונים בין גופים פרטיים וכן על גביית קנסות, חובות ותשלומים שונים המגיעים למדינה. הרשות מורכבת משתי יחידות: מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות. בהוצאה לפועל גובים פסקי דין או החלטות אחרות של בית משפט בעניין אזרחי. בנוסף נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים שדינם כדין פסק דין כגון שטרות ומשכנתאות. המדובר, על פי רוב באכיפת חיובים שבין אדם לחברו, אם כי לעתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעות ההוצאה לפועל לאכיפת חיובים. דיני ההוצאה לפועל במדינת ישראל מוסדרים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 ובתקנות שהותקנו מכוחו.
במרכז לגביית קנסות גובים חובות עבור אוצר המדינה. חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי". כאשר בית המשפט בהליך פלילי פוסק פיצוי לקורבן עבירה, המדינה, באמצעות המרכז לגביית קנסות, גובה את החוב עבור הקורבן. המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות הוקם בשנת 1995 ופועל מכוח חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה- 1995 והתקנות שהותקנו מכוחו.

רשם ההוצאה לפועל

הגורם השיפוטי בלשכות ההוצאה לפועל.

מנהל לשכת ההוצאה לפועל

הגורם המנהלי הבכיר ביותר בלשכות ההוצאה לפועל. על הגורם המוסמך לדון בבקשות ולתת החלטה תוך שקילת מכלול השיקולים הרלבנטיים ותוך איזון מתמיד בין זכויותיו של הזוכה לבין זכויותיו של החייב.

לשכות הוצאה לפועל

בארץ קיימות 25 לשכות בפריסה ארצית שבראש כל אחת מהן ניצב מנהל לשכה. הלשכות ממוקמות בערים הבאות: אילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, בית שאן, דימונה, הרצליה, חיפה, חדרה, טבריה, ירושלים, כפר סבא, נצרת, נתניה, עכו, עפולה, פתח תקווה, צפת, קריות, קריית גת, קריית שמנה, ראשון לציון, רחובות, רמלה ותל אביב.
פתיחת תיק בהוצאה לפועל – ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל בכל לשכה בארץ. זאת, לפי בחירתו של הזוכה וללא קשר למקום יצירת החוב או למקום מגורי החייב. בניגוד לתביעות בבתי משפט, בדיני ההוצאה לפועל אין התניה בדבר הסמכות המקומית.

המסלול המקוצר

המסלול המקוצר החל לפעול באוגוסט 2009. מטרתו לצמצם את זמן הגבייה ללא צורך במעורבות של הזוכה. במסלול זה ניתן לגבות תיקים מסוג פסק דין כספי (למעט מזונות), שטרי חוב, המחאות וכן תיקי תובענות שבהם גובה החוב הוא עד 25,000 ₪, להוציא מקרים בהם נפתח לחייב תיק איחוד או כאשר הוא הוכרז כמוגבל באמצעים.

תיקון מספר 29 לחוק (הרפורמה הגדולה)

במהלך השנים תוקן חוק ההוצאה לפועל פעמים רבות. מטרתם העיקרית של התיקונים השונים היתה לשפר ולייעל את האכיפה והגבייה במדינת ישראל. התיקון המשמעותי ביותר הינו תיקון מספר 29 לחוק, אשר הכניס שינויים מרחיקי לכת. 

מבחינת הזוכים, התיקון הקנה כלי אכיפה חדשים ויעילים כגון גישה למאגרי מידע והטלת הגבלות על חייבים משתמטים. בנוסף: הוראות ביחס לחלוקת כספים, עיקול מתחדש בתיקי מזונות וכן הקמת המסלול המקוצר.

מבחינת החייבים, התיקון צמצם בהוראת שעה את האפשרות להטיל צווי מאסר, העניק לחייב ארכה לתשלום בטרם פתיחת תיק הוצל"פ, הורה לרשם ליידע את החייב על האפשרות לפנות להליך פש"ר, העניק לצדדים שלישיים הגנה מפני עיקול זכויות, ביטל אפשרות ההתניה על הגנת הדיור החלופי וכן קבע איסור עיקול לגבי חפצי מיטלטלין.

לצד שינויים אלו, בוצעו שינויים ארגוניים של הפרדת רשויות, העברת ערכאת הערעור מהמחוזי לשלום והחלפת הכינוי ראש ההוצאה לפועל.

כלים שלובים

ברבעון האחרון של שנת 2014 נכנסה לשימוש מערכת מחשוב חדשה של הוצאה לפועל. המערכת החלה לפעול בכל לשכות ההוצאה לפועל לאחר חמש שנות פיתוח. מדובר במערכת מחשוב בטכנולוגיה מתקדמת הכוללת אתר אינטרנט אינטראקטיבי. מטרת המערכת היא לאזן בין שני הלקוחות העיקריים של הרשות – הזוכים והחייבים. עורכי דין יכולים היום באמצעות כרטיס חכם לצפות בתיקים ולהגיש מסמכים, לפתוח תיקים ולהגיש בקשות. התיקים מנוהלים כתיקים אלקטרוניים. גם החייבים והזוכים יכולים להיכנס למערכת באמצעות אזור אישי ייעודי.

זקיפת תשלומים ע"ח החוב

כאשר החייב משלם לתיק הוצל"פ, התקבול נזקף תחילה לחשבון האגרות וההוצאות, לאחר מכן עבור ריבית והצמדה ובסוף ע"ח הקרן.
צווי מידע – צו למסירת מידע הוא כלי אפקטיבי לבירור מצבו הכלכלי של החייב. ניתן לבקש צווי מידע לאחר 45 ימים מקבלת האזהרה מהגופים הבאים: רשם הירושות, מרשם האוכלוסין, המל"ל, רשם החברות, משרד הרישוי, רשם המקרקעין, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, רשם המשכונות, בנקים, הנהלת בתי המשפט ועוד.
צווי מאסר – מדינת ישראל "ירשה" את ההסדר המנדטורי בעניין מאסר חייבים. על פי הסדר זה, ניתן היה לאסור חייבים שיש ביכולתם לפרוע את חובם או לעמוד בצו התשלומים שנקבע להם, אך הם מסרבים לשלם, מנסים להבריח נכסים או שאינם ממלאים אחר צו שיפוטי הניתן נגדם. 

בפסיקת בית המשפט העליון בפרשת פר"ח נמתחה ביקורת על הפרקטיקה הנוהגת. נקבע שאין לאסור חייבים מבלי להבטיח שייערך להם שימוע בפני ראש ההוצאה לפועל, במסגרתו ייבחן לעומק מצבם הכלכלי. בעקבות פסיקה זו תוקן החוק באופן שנועד למנוע מאסר של חייב מבלי שיערך דיון בעניינו.

בשנת 2008 נערכה רפורמה מקיפה בהוצאה לפועל מכוח תיקון מס' 29 לחוק. תיקון זה צמצם את השימוש במאסר כנגד חייבים, אולם סויג בהוראת שעה ל-3 שנים. הוראת השעה הוארכה מפעם לפעם וביום 19.05.14 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הפרטית של ח"כ מירב מיכאלי. החל מתאריך זה, ניתן לבקש צווי מאסר רק בתיקי מזונות.
חקירת יכולת – חקירת יכולת נועדה לעמוד על מצבו הכלכלי של החייב. חקירה זו יכולה להתקיים ביוזמת החייב, הזוכה או רשם הוצל"פ. בפועל, רוב החקירות מבוצעות ביוזמת הזוכים והגורם החוקר הוא עו"ד חיצוני המנוי במאגר הוצל"פ, בעל ותק מקצועי של 5 שנים לפחות. בלשכות קטנות החקירות מבוצעות על ידי רשמי הוצל"פ.
עיקול מיטלטלין – הזוכה רשאי לעקל מיטלטלין כחלק מהליכים מבצעיים המופעלים כנגד החייב. תחילה, פקיד הוצל"פ או קבלן מוסמך מטעם הזוכה מבצע עיקול ברישום. לאחר 14 יום, ניתן להוציא את המעוקלים מבית החייב ולמכרם. ישנם מיטלטלין חיוניים שאינם ניתנים לעיקול, אשר משמשים לצורכי מחיית החייב.

עיקול אצל צד שלישי

רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול נכסי החייב המצויים בידי אדם אחר/גוף/תאגיד/רשות. צדדי ג' שכיחים: בנקים, חברות ביטוח, רשות המיסים, חברות השקעות וכיוצב'.

עיקול רכב

ניתן לעקל רכב הרשום על שם החייב במשרד הרישוי. במקרים מסוימים החייב נוהג ברכב שאינו רשום על שמו במטרה לחמוק מנושיו. במצבים אלו ניתן לטעון כי החייב נוהג ברכב כ-"מנהג בעלים" ועושה בו שימוש קבוע בניגוד לרישום. בהקשר זה, הרישום במשרד הרישוי הינו דקלרטיבי ולא קונסטיטוטיבי. משמעות הדבר כי הרישום אינו יוצר בעלות אשר נקבעת לפי דיני הקניין. במצבים אלו יש להוכיח בעלות בעזרת חוקר פרטי.

עיקול מקרקעין

הזוכה רשאי לעקל מקרקעין הרשומים ע"ש החייב בלשכת רישום המקרקעין, לרבות עיקול זכויות במקרקעין (הערת אזהרה). על פי סעיף 36 לחוק, ניתן לצוות על מכירת המקרקעין אם עברו שלושים יום ממועד רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק. בפועל, רוב הנכסים ממושכנים לנושים מובטחים (בנקים) ועל כן הזוכה לא יכול למכור את הנכס. אף על פי כן, הזוכה ישאיר את העיקול ברישום בתקווה שהחוב יוסדר במועד מכירת הנכס. פרק ג' בחוק ההוצאה לפועל מוקדש במלואו לנושא זה.
חייב מוגבל באמצעים – החל מיום 15.09.19, מועד כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בוטלה האפשרות להכריז על חייב כמוגבל באמצעים.

הגבלות

הזוכה רשאי להטיל על החייב הגבלות לאכיפת החיוב. ההגבלות יוטלו בחלוף שישה חודשים ממועד קבלת האזהרה בהמצאה מלאה, בתנאי שהחוב הפסוק עולה על 2500 ₪. לחילופין, אם חלפה שנה ממועד קבלת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה והחוב הפסוק עולה על 500 ₪. ההגבלות יוטלו במשורה ועל כן יש לנקוט כנגד החייב בהליכים מקדמיים כדוגמת עיקול מיטלטלין ובקשה לצווי מידע. סוגי הגבלות: הגבלת החייב לקבל, להחזיק או להאריך תוקפו של דרכון, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעו לפי חוק שיקים ללא כיסוי, הגבלת החייב לעשות שימוש בכרטיס חיוב (להוציא כרטיס דביט), הגבלת החייב מלייסד תאגיד או להיות בעל מניות בתאגיד. הגבלת חייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
מרשם חייבים משתמטים – בהתקיים תנאים המוגדרים בחוק, רשם הוצל"פ רשאי לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם. המרשם יכלול את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך הוצאת צו הרישום בעניינו. המרשם פתוח לעיון הציבור.

מסלול הפטר בהוצל"פ

בחודש יולי 2015 אישרה הכנסת את התיקון לחוק ההוצאה לפועל (מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים) (הוראת שעה) שנכנס לתוקף ביום 6.9.15. מדובר בהצעת חוק ממשלתית המשקפת עקרונות ברוח שנת השמיטה. מטרת התיקון היא להסמיך את רשמי הוצל"פ, בהוראת שעה המתוחמת בזמן, לתת הפטר לחייבים שהליכי הגבייה מולם אינם צפויים להניב תועלת. החוק מפרט את תנאי הסף שעל החייב לעמוד בהם על מנת להיכנס למסלול זה.
איחוד תיקים – עד ליום 14.09.19 התקיימו שני סוגים של איחוד תיקים: רצוני וכפוי.
הסוג הראשון נובע מבקשת החייב לאחד את תיקיו ולכן צו תשלומים זה הינו גבוה במיוחד (לא פחות מ-3% מסך כל חובות).
צו זה יינתן לאחר שרשם הוצל"פ נוכח, לאחר חקירת יכולת של החייב, כי האחרון מסוגל לפרוע חובותיו בפרקי זמן אלו: תוך שנתיים – אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ₪. תוך 3 שנים – אם סכום החוב נע בין 20,001 ל-100,000 ₪. תוך 4 שנים – כאשר סכום החוב מעל 100,000 ₪. כמו כן, מטעמים מיוחדים שירשמו או כאשר הסכימו לכך כלל הנושים, תוך פרק זמן ארוך יותר.
אם קבע רשם הוצל"פ כי החייב אינו מסוגל לפרוע חובותיו בפרקי זמן אלו, ולא הסכימו לכך כל הזוכים, הוכרז החייב כחייב מוגבל באמצעים וכל תיקיו אוחדו במסגרת ההכרזה. בתרחיש זה, צו התשלומים נמוך באופן משמעותי מ- 3% מסך כל החובות. החל מיום 15.9.19 נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון החדש שביטל את האפשרות להכריז על החייב כמוגבל באמצעים. בתוך כך, האפשרות היחידה שנותרה כיום בפני החייב הינה לאחד את תיקיו ביוזמתו.

טענת פרעתי

חייב הטוען כי מילא אחר פסק הדין או שאינו חייב למלא אחריו, רשאי להגיש בקשת פרעתי שתדון בפני רשם הוצל"פ. לרשם סמכות לדון בטענת פרעתי ככל שמקורה לאחר פסק הדין (שהרי אינו משמש כערכאת ערעור על בתי המשפט). בשטרות, הרשם מוסמך לדון בטענת פרעתי שמקורה בתשלום אשר בוצע על ידי החייב לאחר קבלת האזהרה בתיק הוצל"פ. נטל השכנוע להוכיח כי החייב פטור מקיום פסק הדין/החיוב בשטר, כולו או מקצתו, בשל אירועים שהתרחשו לאחר שניתן/לאחר קבלת האזהרה, רובץ על כתפי החייב.

התנגדות לביצוע שטר

שיקים ושטרי חוב מהווים על פי חוק כ-"פסקי דין". מטעם זה, ניתן להגישם לביצוע בהוצל"פ ללא הליך קודם בבית משפט. על אף זאת, במקרים הבאים שמורה לחייב הזכות להתגונן בהעלאת טענות משפטיות שונות, לרבות בטענה של אי אחיזה כשורה: ההמחאה נגנבה, החתימה על השטר איננה חתימתו של החייב, היסב פגום, סיחור השטר שלא כדין, כישלון תמורה, זיוף, קיזוז, השיק נפרע בטרם קבלת אזהרה בהוצל"פ, שיק ביטחון שטרם בשלו התנאים להפעלתו וכן שינוי מהותי שבוצע בשטר בהיעדר הסכמת המושך.